החלטה בתיק ת"א 58522-05-12

1.         לפניי בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, לפי סעיף 6(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

2.         הבקשה מוגשת במסגרת תביעת המשיבה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות תאונת דרכים בה הייתה מעורבת ביום 20.5.2009 (להלן: "התאונה"), כאשר עיקר הפגיעה היתה בידה הימנית. 

טענות הצדדים

3.         לטענת המבקשת, היא חברת הביטוח שנתבעת בהליך העיקרי, התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, וביום 4.12.2011 קבעה הוועדה הרפואית לעררים כי נותרה למשיבה נכות צמיתה בשיעור של 10%.

לשיטת המבקשת בקביעה זו נפלו פגמים מהותיים ביניהם העדר התייחסות למצב הרפואי של המשיבה עובר לתאונה, העדר הסבר באשר לפער העולה מצילומי הוידיאו של המשיבה, אשר מקנים לה רשות להביא ראיות לסתור.

עיקר טענתה של המבקשת ממוקד בכך שבפרוטוקול ועדת הערר בו צוינו המסמכים שהובאו בפניה טרם קביעת הנכות, לא צוינה תעודה רפואית קודמת לתאונה ממנה עולה כי למשיבה כאבים בכף יד ימין. לטענת המבקשת המדובר בתעודה הרפואית שנערכה ביום 22.4.2009, כחודש לפני התאונה, ממנה עולה כי "החולה פנתה עקב כאבים ונפיחות בשורש כף יד ימין נפיחות וקושי בתנועה לפי דבריה נפיחות היה בעבר ומצב החמיר עם קושי בתנועה חשד לגנגליון...".

בנסיבות אלא, טוענת המבקשת כי עובר לתאונה, סבלה המשיבה מכאבים בכף ידה הימנית מבלי שהדבר עולה מפרוטוקול הועדה. העדר התייחסה הוועדה יש בו כדי לפגוע באמינות קביעתה כך לגישת המבקשת.

4.         המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, היא עמדה בפני וועדה מקצועית שכללה רופא אורתופד מומחה כאשר מלוא החומר הרפואי ועברה הרפואי עמדו לעיון הוועדה. כן מדגישה המשיבה כי על דרך הכלל לא תינתן רשות להביא ראיות לסתור קביעה של וועדת ערעור של המוסד לביטוח הלאומי.

דיון

5.         סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע :

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו בתאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זו גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו"

ההלכה היא, כי ההיתר להבאת ראיות לסתור, ניתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן (בר"ע 534/85 עודה נ' רותם חב' לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505). עיקר הטעמים  המרכזיים שעשויים להצדיק מתן ההיתר הינם טעמים משפטיים, כגון פגם מהותי בהליך קביעת הנכות וטעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון שינוי חד במצבו הרפואי של התובע.

נקבע כי על פרוטוקול הוועדה לבטא את הלך מחשבתם של חבריה, באופן שמאפשר מעקב אחריו. אם לא ניתן לעשות כן ו/או אם עולה החמרת מצב מוחשית מן התיעוד הרפואי, יש לאפשר הבאת ראיות לסתור (רע"א 4045/01 אדרי נ' איתן חב' לביטוח בע"מ (מיום 18.11.2001). כך גם בסיטואציה של העדר התייחסות של ממש בהחלטת הוועדה לנושא קרדינלי, למשל - הקשר הסיבתי בין התאונה למצב היום.

כמו כן, נקבע כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה, שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים (מיום 28.8.1994). נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן.

6.         בענייננו, יש לבדוק האם הבירור הרפואי של הוועדה היה מלא ומדעת, כלומר האם עמד בפני הוועדה כל המידע הרפואי של המשיבה עובר למועד התאונה והאם היתה מודעת לתלונותיה באשר לתפקוד ידה הימנית. כן יש לבחון האם קיים ספק באשר לצפיית הועדה בתיעוד הווידאו האמור.

בהעדר התייחסות הוועדה הן לתעודה הרפואית הנ"ל והן לדיסק הוידיאו ממנו נטען כי נראית המשיבה עושה שימוש מלא בידה הימנית, מצאתי כי הבקשה דנן נמנית על הבקשות החריגות המצדיקות מתן רשות להביא ראיות לסתור.

ברע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים, המוזכר לעיל, נקבע כי:

"... בין המקרים המצדיקים הבאת ראיות לסתור נכלל מקרה בו, על פי האמור בדו"ח הועדה הרפואית עצמו, המוגש כאיה על פי סעיף 6ב' הנ"ל, עולה שהבירור הרפואי לצורך קביעת הנכות על ידי הועדה הרפואית לא היה שלם ויתכן גם יתכן שאין הוא משקף את המצב הרפואי לאשורו".

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה וכן במסמכים שצורפו ובפרוטוקול ועדת הערר בפרט, מצאתי כי קיים ספק באשר לחשיפת וועדת הערר לרקעה הרפואי של המשיבה טרם התאונה. כן מצאתי ממש בטענת המבקשת לפיה יתכן כי הועדה לא נחשפה באופן מקיף למצבה הרפואי של המשיבה עובר לתאונה.